CSS זה לא קשה

בעולם של פיתוח אתרים, CSS יכול להיות ברכה אבל גם קללה.

בעוד ש-CSS עוזר לנו לסדר את האתר שלנו ולהכניס בו חיות, הוא גם מציב אתגרים שונים שיכולים לגרום אפילו למפתחים ותיקים לגרד בראש.

במאמר הבא נחקור כמה מהקשיים הנפוצים בעבודה עם CSS ונעבור על פתרונות מעשיים להתגבר עליהם. בסוף תבינו ש CSS לא חייב להיות קשה.

מורכבות

CSS יכול להפוך למורכב די מהר, במיוחד בפרויקטים גדולים עם קבצי סטייל וקומפוננטות רבות.

הפתרונות:

1. השתמשו במתודולוגיה כמו BEM (Block, Element, Modifier) שעוזרת בתכנון הסטיילים שלנו מה שיתן זרימה הגיונית למבנה האתר ויפשט את הפיתוח – כי נבין את משמעות הקלאס דרך שמו.
   * המלצה – בפרק השני של Front Cast חקרנו יחד עם אלעד שכטר כיצד לנהל סטייל בפרויקטים גדולים, בין היתר דיברנו על איך אפשר ״לספר סיפור״ על הסטייל של קומפוננטות דרך שמות הקלאסים שלהם.
2. השתמשו בכלים כמו SASS כדי להשתמש במשתנים, מיקסינים וקינון לקוד נקי יותר וניתן לתחזוקה.
   * היום אפשר לעשות שימוש במשתנים בצורה ישירה ב CSS.
3. הרבה פעמים מורכבות של חוקי CSS הם תוצר של חוסר תכנון ומחשבה על מבנה ה HTML שלנו לכן, תכננו את השלד של האתר בצורה סימנטית, section, article, h1-6, והכניסו את ההקשר המתאים גם לקלאסים שלכם.

בידוד

להבטיח שהסגנונות שנייצר לא ישפיעו בטעות על חלקים אחרים של האפליקציה היא משימה חשובה ולא פשוטה במיוחד בשימוש עם ספריות צד שלישי.

הפתרונות:

1. CSS Modules הם כלי נהדר המאפשר לנו לכלול סטייל בתוך קומפוננטה. סטיילים המוגדרים בתוך CSS Module חיים רק בתוך הקומפוננטה בה הם נמצאים, ומונעים זליגת סטייל גלובלי.
   לבאנדלרים פופולריים כמו Webpack או Vite יש תמיכה ב CSS Modules.
2. ספריות CSS-in-JS כמו Styled-components או Emotion מאפשרות לנו להגדיר סטייל בתוך ה JavaScript שלנו. גישה זו מבטיחה עטיפה חזקה ומבטלת התנגשויות עם הסגנון הגלובלי.
3. כלי מצוין נוסף למשימה זו הוא ה- Shadow DOM המאפשר לכלול סגנונות בתוך אלמנט. שיטה זו מונעת מסטייל חיצוני להשפיע על המבנה והמראה הפנימי של הרכיב.

Specificity

כשאנחנו כותבים קוד אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר צפוי ולא יצור לנו ״הפתעות״ בדפים שונים. חוסר הבנה וניהול של Specificity ב- CSS מוביל לבעיות סטיילינג בלתי צפויות.

הפתרונות:

1. אי אפשר לנהל את זה בלי להבין את זה ולכן לימדו והתעמקו בנושא הדי פשוט הזה. בגדול, תתרחקו מ inline styles ו- !important. תוכלו להתחיל מהמאמר שלנו על CSS Specificity או דרך MDN Web Docs.
2. טכניקה יחסית חדשה לפתרון הבעיה היא שימוש ב CSS Layers. בנוסף, ישנו מאמר ממוקד של אלעד שכטר על Layers ואיך הם עוזרים לנו בפועל עם CSS specificity.

רספונסיביות

זו משימה קשה לעקוב אחרי כל גדלי המסכים. בגלל זה, יצירת אפליקציות וקומפוננטות שעובדות על מכשירים שונים דורשת תכנון קפדני ולפעמים מייגע.

הפתרונות:

1. השתמשו בספריות מוכרות שנותנות לכם את הרספונסיביות כחלק מובנה מהן.
2. השתמשו ב Container Queries – טכניקה יחסית חדשה בעולם ה CSS. בעזרתם נחיל סטייל על אלמנטים לפי גודל של אחד האבות שעוטף אותם ולא לפי גודל המסך. מוזמנים להרחיב במאמר הבא.
3. כמה כללים שכדאי ליישם:
   • הגדירו ברייק פוינטס במשתנים והשתמשו בהם בקבצים השונים. השאיפה – שיהיה מקור אחד הקובע את ערכם ולא שיכפול שנאלץ לתקן בכמה מקומות בשעת הצורך.
   • שימו חוקי CSS משותפים/כלליים בראש הקובץ. במידת הצורך ניתן לדרוס אותם בתוך כל ברייק פוינט.

אפשר למצוא חומר נוסף בהרצאה המוקלטת של אלעד.

חוסר בכלים תומכים

ל-CSS חסרים כלים תומכי פיתוח למשימות כמו איתור באגים וארגון קוד.

אחד הכלים הבולטים שיכולים לעזור במשימה של שמירה על הסדר ומניעת באגים הוא stylelint.

כמו כל לינטר אחר, גם styelint מאפשר לנו אכיפה של חוקים לקוד, מניעת שגיאות, מציאת קוד שלא בשימוש ועוד.

לסיכום

שליטה ב-CSS היא מסע שדורש למידה ותרגול מתמשכים.

על ידי הבנה וטיפול באתגרים הנפוצים הללו, מפתחי אתרים יכולים לשפר את כישורי ה-CSS שלהם וליצור אתרים יעילים, ניתנים לתחזוקה ומושכים יותר מבחינה ויזואלית.

אל תירתעו מ-CSS; אמצו אותו עם הידע והכלים הנכונים כדי לכבוש את האתגרים שלו.